האם אתה נהנה מחיים פעילים ומלאי שמחה,
או שאתה מרותק לכורסא ותלוי באחרים?

האם אתה מטייל בפארק עם הנכדים,
או מסתכל עליהם מהחלון כי אין לך כוח לרדת במדרגות?

האם אתה מרגיש חיוני ומלא אנרגיה,
או שכל תנועה היא מאבק?

הכל מבולבל לך בראש, אני יודע.
ולא סתם יודע, מכיר מקרוב.

הגיל השלישי יכול להיות התקופה הכי יפה בחיים,
אבל גם הכי מאתגרת.

מצד אחד,

מי שיודע איך לנצל את השנים האלו ושומר על עצמו,
הולך ליהנות מחיים מלאים ועשירים.

מצד שני,

מי שמוותר לעצמו ונכנע לגיל,
הולך לסבול בשארית חייו.

זו האמת,
והיא צריכה להיאמר
כואבת ככל שתהיה

ישיבה ממושכת מול הטלוויזיה לא הובילה אף אחד למקום טוב,
וכל מי שבחר "לפרוש מהחיים" בגיל הזה, שילם את המחיר.

אני יודע שכולם סביבך מספרים סיפורים ומציעים הצעות.

"תנוח, אתה כבר לא צעיר",

"אל תתאמץ, זה מסוכן בגילך",

"תשב בבית, זה בטוח יותר".

תסתכל לכל אותם אנשים בלבן של העיניים,

ותראה שהם מדברים מפחד.

מי שלא חי את החיים הפעילים והמלאים שאתה רוצה לחיות, 

העצות שלו לא רלוונטיות בשבילך.
כן, גם אם אלו האנשים הכי קרובים אליך.

אתה רואה אנשים בגילך שנראים צעירים מגילם,
פעילים, נהנים מהחיים.
ואני יודע כמה זה רק מוסיף לבלבול ולתסכול שלך מבפנים.

אני יודע כמה אתה רעב להרגיש טוב יותר.

בוער לך להרגיש חזק יותר, 

בוער לך לחיות בחופשיות בלי להיות תלוי באחרים, 

להיות חלק מקהילה תומכת 

ולעשות את מה שאתה אוהב באמת.

וזה לא משנה אם אתה רוצה את זה כדי לטייל עם המשפחה,
לשחק עם הנכדים או פשוט להרגיש טוב יותר עם עצמך.

מפחיד אותך להיתקע במצב הנוכחי
ולהתעורר עוד כמה שנים עם תחושה
שבזבזת את השנים היפות האלה בלהקשיב לפחדים שלך,
ולגלות שכבר מאוחר מדי כי הגוף שלך כבר לא מסוגל להשתנות.

זו האמת:
כל יום שאתה נשאר במקום,
אתה הולך אחורה ומקטין את סיכויי השיפור שלך.

אל תרמה את עצמך עם תירוצים, 

ואל תתן לפחדים שלך לנהל אותך. 

אני יודע כמה קל להישאר בכורסא ולדחות דברים, 

אבל תבין – כל יום שאתה דוחה, 

אתה משלם עליו את המחיר בטווח הארוך.